Diversity and WHAT ?? הכלה או הכללה
By Hadas Almog
גיוון ו….WHAT ????
הכלה או הכללה
אז אני אנסה אחת ולתמיד להסביר ולפרק את אי הנוחות הזו,
וסליחה על החפירה, אבל זה חשוב, כי ההבנה של המונחים, היא גם המפתח לפעולות שנדרשות כדי ליישם את זה בארגונים
1. נתחיל מהסוף : זה גם וגם
הכללה, זה מונח מטעה כי זה גם התרגום של המילה generalization,
והתרגום הנכון בהקשר הזה הוא של inclusion
************
2. לא רק שזה מטעה, זה מבלבל, כי generalization זה כמעט ההפך.
זה הסקה מהפרט שהוא אני, לכלל האחר שהוא לא אני.
לכן לעיתים זה הפעלה של סטריאוטיפים ודעות קדומות על הכלל.
זה אמנם כלי מצוין של הסקה מדבר לדבר. אבל לא בהקשר שלנו. שלא לאמר, להפך…
עברית, שפה קשה !
*************
3. בהקשר של גיוון, “ההכללה” : זה האם אני מרגישה כלולה ומשולבת ?
או בחוץ, כשאני שונה.
האם החברה סביבי נותנת לי להרגיש שאני חלק ממנה,
מבלי להתעלם מהשונות שלי או לחלופין בלי למחוק אותה שלאמר שאני כמו כולם
(ואז לא צריכה התאמות בכלל, כי חוסר השוויון הוא בגללי ולכן אין צורך לאף אחד אחר לעבוד בזה עבורי ולקחת על זה אחריות)
ו”שונה” זה גם שונות מגדרית, להטבית, אתנית, דתית, מגבלה פיזת או נפשית , כהורה, כמבוגרת, אבל גם כל שונות אחרת. שהיא פחות ב”נורמה” בה אני חיה : חד הורית, אל הורית, שמנה, טבעונית, עני, מהגר, וכו
אז הכללה זה האם אנחנו כלולים בתוך הרוב. כמו כולם ? באותה מידת הוגנות. ומרגישים חלק מ, מרגישים שייכים. מוכללים. כלומר ההסתכלות היא מהפנים החוצה
*****************
4. אבל….. גם הכלה זה נכון לאמר !
כי זו הסתכלות מהחוץ פנימה: כשהאחר והשונה מופנם בתוכי. זה חלק ממני.
הכלתי את זה במיכל שלי. לא רק בחברה ובארגון, אלא בתוכי כבן אדם. וזו ההכלה. (לעומת ההכללה שהיא בסביבה שלי)
מאחר וכולנו עם הטיות לא מודעות, שבטיות, שורשיות, נוירולוגיות, השומרות עלינו סה”כ מה”אחר” המאיים שהוא לא כמונו, אז קשה לנו ל”הכיל” אותו בתוכנו.
את הקונפליקט, את אי הנוחות שזה גורם לנו, את הערעור שזה מערער בנו. ביולוגית אנחנו “דוחים” מה שמאיים עלינו.
היכולת להתיידד עם מה שמאיים עלינו, להתמודד איתו בתוכנו, ולחיות איתו בשלום, זה להכיל אותו.
תהליך אישי שכל אחד עושה. ואם לא עושה, אז לא באמת נהפוך לארגון או חברה מכלילה.
גם כאן, המונח מבלבל !
כי להיות מכילים, זה אומר להיות קשובים אמפתיים לאחר, לחמול.
זה מונח טיפולי containment
יכולת הכלה זה כישור. להכיל מורכבות. להכיל רגשות. ולא זו הכוונה.
כלומר זה כישור חשוב והכרחי כדי לייצר inclusion, אבל זה לא המהות של הכלה. זה רק האמצעי. וכבר נסביר…
*************
5. קצת היסטוריה ותיאוריות פסיכואנליטיות של יחיד וקבוצה יעשו סדר, מבטיחה :
הביטוי הגיע במקור מעולמות צבאיים ומדיניים
ועסק בהגבלת יכולתו של כוח עוין , צבאי או אידיאולוגי ,המאיים לפגוע, להתקדם ולהתפשט.
בהקשרים אלה, הכלה מוגדרת כ”איפוק, יכולת לספוג אלימות ולהימנע מהסלמה”.
כנ”ל ברגש ובנפש :
זה מחבר אותנו חווייתית לאתגר היומיומי בהכלה -בהורות, בזוגיות ובתפקידים ניהוליים
בתיאוריה של ביון,
הכלה מתבטאת ביכולת להשאיר בתוכנו יסוד רגשי מאיים, מעורר חרדה ומבייש, שהדחף הוא להיפטר ממנו ולהשליכו החוצה לתוך האחר.
אך ההישארות בתוכנו לא תוכל להתקיים לאורך זמן.
נדרשת עבודה פנימית — עיכול והתמרה של היסוד הנפשי הזה — כך שייפסק הדחף החזק להיפטר ממנו.
רק אז היסוד הרגשי הזה הופך לחלק ממאגר התחושות והמחשבות שלנו, ויכול לשמש אותנו באותם המצבים שעוררו בנו את אותם היסודות הרגשיים הקשים.
כך שהכלה משמעה להחזיק בתוכנו יסוד רגשי מאיים, אך גם לעכל ולעבד אותו.
ביון מתאר מצב שבו פרט בקבוצה הנתפס כאיום, מחמת דעותיו, התנהגותו או חריגותו, יוצר דילמה פנימית שאינה בהכרח מודעת לקבוצה ובמיוחד למי שמנהל אותה,
האם להשאיר אותו כחלק מהקבוצה (Inclusion) או להרחיק אותו מתוכה Exclusion
במובן זה, הפרט מייצר יסוד רגשי מאיים בתוכנו.
הכללתו בקבוצה עשויה לייצג את תהליך עיבוד היסוד הרגשי, כלומר, הכלתו.
ואילו הרחקתו עשויה לייצג את ההשלכה החוצה של היסוד המאיים, כלומר אי־הכלתו
****************
6. איך עושים את זה בארגונים ?
נשמע מורכב, אך אפשרי, שלא לאמר הכרחי
מדדים, הכשרות, ויציאה למסע מופלא נחוש ורגיש ומלא מחויבות
היום יש כבר כלים ומתודולוגיות. צריך רק להתחייב
ואני מאמינה שמחויבות מגיעה רק בשלב של הבנה, וכתוצאה ממנה אחריות
השלב של ה awareness הוא שלב קשה כי הוא שלב של awake
שלעיתים פוגש את עצמנו במקומות של בושה ומבוכה, חוסר נוחות, ואשמה, והבנה שאנחנו לא יודעים כלום על האחר,
של חוסר שליטה של -לא לדעת
כדי לצלוח את השלב הזה בשלום,
צריך חוסר שיפוטיות כלפי עצמנו וכלפי הארגונים והמנהלים והמנהלות שלנו,
ולהכיל את עצמנו ככאלה.
ואז יוצאים לדרך של פעולה
שיהיה ברור,
ארגונים שאני עובדת איתם היום, הם ארגונים אנושיים בצורה רדיקלית
מה שנקרא, ב moment of truth של העובדים והעובדות שלהם, הם יהיו שם עבורם, באש ובמים. הם לגמרי ארגונים אנושיים של people first
העבודה הקשה והשלב הבא, זה להיות ככה בשיגרה, ולא רק בעיתות משבר, של האינדוודואלים, ולייצר תרבות כזו. וזה קשה, אך אפשרי. זה עבודה על שריר ההטיות שלנו.