כמה זמן אני צריכה כדי לקבל מקום העולם ? כ 2 שניות יותר
By Hadas Almog
ידעתן וידעתם שכאשר הגננת שואלת את הילדים
“מה הייתם עושים לו הייתם הגיבור בסיפור” בשישי בבוקר,
לילדות הבנות ייקח 2 שניות **יותר** מהבנים,
ל”עבד” ולהמיר ולתרגם את השפה ולהגיב, למגדר שלהן לנקבה, ואז לענות ?
(קצת מסביר למה בנים וגברים עונים לא פעם ראשונים)
ישבתי הבוקר עם ד”ר אורדית טרנטו, והיא סיפרה לי נתון מחקרי חדש עולמי שהעיף אותי
היא עשתה מחקר עם פרופסור יובל וולף, שפורסם שנה שעברה,
על הקשר בין צרכים פסיכולוגים לשפה העברית,
ויש עדות ראשונה ומהפכנית בעולם,
על ההשפעה השלילית של השפה העברית על ילדות ונשים.
יש לזה השלכות דרמטיות סוציולוגיות, פסיכולוגיות, וכלכליות
מכיוון שה”רבים” בעברית זה לשון זכר. “אתם”
ומכיוון שרב האנשים, כולל נשים ד”א ! מדברות בלשון זכר כאשר נותנות דוגמא או מדברות,
שלא לדבר על מילה כתובה ופרסומות וכו, יש השפעה של עיבוד המידע.
כל מה שידענו תמיד,
שמילים משנות וקובעות מציאות, כל ההתעקשות שלנו על שפה לא ממוגדרת
מסתבר שיש לזה עדות מחקרית ברורה
אורדית בדקה גם אצל ילדים, כלומר התפתחותית, וגם אצל מבוגרים, גם אצל דו לשוניים וגם בשפות אחרות (אנגלית).
חד משמעית, רק לדוברות עברית (שפת לידה), יש עיכוב קוגנטיבי כפול, בעיבוד המידע לפני תגובה
בגלל שהמחקר פורסם בכתב עת מדעי, אז אורדית לקחה את המספרים הנמוכים יותר ומדובר גם בממוצעים. בפועל אצל בנות קטנות, זה גם הגיע ל 3 שניות.
לגברים יש תיקון אחד, מרבים ליחיד זכר
ולנשים יש שני “תיקונים” : מרבים זכר ליחיד , ומזכר לנקבה.
כלומר כאשר הגננת שואלת בגן “מי רוצה” עם צרה, או עובדת או מנהלת יושבת בישיבה או כיתוב במצגת או בפודקאסט,
לנשים או ילדות, לוקח כפול זמן במוח, לתרגם את זה להן כנקבה, ואז לענות או להבין
ולכן בנים יענו מהר יותר תמיד. כי זה מכוון אליהם. אין להם דקות עיבוד.
כאשר למישהו או מישהי “אין מקום” בשפה, אז אין לה מקום בעולם
סיפרתי את זה לאופיר, הבן 17 שלי הבוקר אחרי השיחה איתה. תגובתו:
‘אמא, אם המורה תגיד בכיתה, מה אתן חושבות על זה?’ אני בוודאות לא אחשוב שהיא מדברת אליי או שאני כלול בזה ‘
סוף ציטוט.
מה יש להוסיף?
שפה זה הכלי שלנו להבין את העולם, את עצמנו.
ולכן כשאני מוקפת בגברים שרק מדברים בשפה של זכר, אז אני כבר מפנימה את ההדרה, ומדברת ככה. ובעצם אין לי מקום. זו חוויה שמשפיעה לי על הבטחון העצמי, על תחושת המסוגלות, על חווית השייכות שלי בעולם.
דרמטי
אז כן זה מציק לכתוב גם וגם, וזה מציק לתקן, וזה קשה לדבר בגוף שני ושלישי בלשון נקבה
אבל כפי שנועם מנלה אמר בפודקאסט הנהדר שלו השבוע עם ליאור פרנקל, זה משנה תודעה. ויש לנו אחריות אדירה על הדור הצעיר שגדל כאן. בתוך המשפחה, בארגונים, בפרסומות, בספרים, בעיתונות.
אורדית ויובל הולכים עכשיו להמשיך לחקור ולראות את זה גם ב MRI. אני מחכה בקוצר רוח…
היות וזה התפרסם בכתב עת אקדמי בשיתוף עם פרופ וולף, אין שאלה באשר לתוקף המחקר. באשר למדד : אכן המדד במילי שניות אך התוצאות בסופו של דבר מעידות על זמן תגובה כפול של נשים בהשוואה לגברים ושל ילדות בהשוואה לנשים. שכן זהו מנגנון קוגניטיבי שהשפה העברית מאלצת את המוח לפתח על מנת לעבד פנייה שאינה מותאמת מבחינה פסיכולוגית. לוקח למנגנון זמן להפוך יעיל יותר. ממצא מעניין הוא שבקרב דוברות אנגלית ילידית 0 זמן תגובה בזכות הפניה you
מצ”ב בתגובה הראשונה המחקר עצמו
התמונה היא של שתי דקות ולא שתי שניות, אבל מי סופר ? (: