IATI Diversity & Inclusion Committee
News
Diversity & InclusionNewsהתרחבות ההייטק מחוץ לתל אביב תגדיל את הגיוון האנושי בו ותעזור לענף | דעה

התרחבות ההייטק מחוץ לתל אביב תגדיל את הגיוון האנושי בו ותעזור לענף | דעה

התרחבות ההייטק מחוץ לתל אביב תגדיל את הגיוון האנושי בו ותעזור לענף | דעה
May. 31, 2022

source: Maariv

רונית רונן קרפול
31/05/2022 08:17
3 דק’ קריאה

יש הרואים בשילוב מגזרים נוספים בהיי-טק מעין מעשה נדבה. זו תפיסה שגויה. ארגון שכל עובדיו דומים זה לזה, לא יצליח לחשוב באופן יצירתי, לעמוד בקצב השינויים, להוביל חדשנות ובסופו של דבר להצליח

ישראל היא מעצמת היי-טק עולמית הנמצאת בעשיריה הפותחת של המדינות המובילות בחדשנות ובפיתוח. אין ספק, מקור לגאווה גדולה. ענף ההיי-טק הוא מנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי, והוא תורם כ-46% אחוז מסך כל הייצוא מישראל. ככזה, מנוע צמיחה צריך להיות לא רק כלכלי, אלא גם חברתי. החודש, בו מציינים את יום הגיוון התעסוקתי, אני סבורה כי ישנו פוטנציאל גדול שלא מומש עדיין בקרב אוכלוסיות נוספות, למשל נשים, חרדים וערבים. ברצוני לנצל את ההזדמנות דווקא עכשיו, ולשתף את דעתי בנושא, כמי שעוסקת בניהול הון אנושי כבר למעלה מ-20 שנה.

ההשקעה הטובה ביותר לטווח הארוך מתחילה בחינוך. עוד בבית הספר היסודי ובהמשך בחטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים חייבים לחשוף את התלמידים להיי-טק. זה קורה כבר עכשיו אבל לא בהיקף מספק. ילדים מגלים סקרנות בגיל צעיר, הם רוצים ללמוד, לנסות דברים חדשים ואין סיבה שלצד שיעורי ספורט וגאוגרפיה, הם לא ייחשפו לתכנות, לסייבר ולשיעורי אנגלית ברמה גבוהה יותר – בכל יישוב ברחבי מדינת ישראל. זו כמובן האחריות של המדינה אך עלינו לומר זאת בקול רם וברור ולסייע במידת הצורך, לדוגמה באמצעות פעילויות ותכנים ייעודיים לגילאים אלה. בנוסף, בהתאמה לביקוש שכבר קיים, משרדי הממשלה הרלוונטיים והאקדמיה, חייבים להשקיע יותר בשיתוף חברות ההיי-טק בנושא ההכשרות, ולייצר מודלים חדשים וייחודים לתעשיית ההיי-טק ולמשרות הרלוונטיות בה.

פוטנציאל של הון אנושי כבר נמצא בפריפריה החברתית והגאוגרפית, ודווקא התרחבות ההיי-טק מחוץ לתל אביב היא גם המפתח לשילוב הון אנושי מגוון. ההיי-טק לא מתחיל ונגמר בתל אביב. זה נכון שאזור מרכז הארץ הוא הלב של ההיי-טק בישראל, אך עידן הקורונה הוכיח לכולנו שאם בעבר מיקום היה דבר חשוב והשאיפה הייתה להתמרכז בין רחוב יגאל אלון לבין שדרות רוטשילד בתל אביב, הרי שהיום יש יותר הזדמנויות לאזורים נוספים להצמיח היי-טק. הקורונה יצרה את העבודה ההיברידית, ואנו רואים יותר ויותר עובדים המבקשים לחלק את השבוע בין עבודה מהבית לעבודה בחברה עצמה. זוהי אפשרות מדהימה למי שאינו גר בסמיכות למקום העבודה להתקבל חרף זאת למשרות הרחוקות מעיר מגוריו.

כולנו מודעים למחסור בכוח אדם, ואנחנו מספיק חכמים, יצירתיים וחזקים כדי לייצר פתרונות. יש לא מעט עמותות וארגונים שכבר פועלים למען מטרה זו במיוחד וחברות היי-טק יכולות וצריכות לשתף איתם פעולה. ווסטרן דיגיטל למשל יזמה בוטקאמפ מקצועי לשילוב נשים חרדיות בהיי-טק בשיתוף ארגון קמא-טק המופלא, וזה מצליח עד היום. בנוסף, לאחרונה התחלנו בפרויקט העשרה עבור תלמידות מהחברה הערבית יחד עם עמותת QueenB שהוקמה על ידי סטודנטיות למדעי המחשב במהלך לימודיהן עקב מיעוט הנשים סביבן. כאמור, אפשר לייצר פתרונות.

ההיי-טק כבר מזמן אינו רק נחלתם של גיקים וגיקיות. כולם כבר יודעים שזוהי תעשייה גדולה ומצליחה, שכוללת לא רק עובדים עם יכולות תכנות “מסורתיות”, המחוללת שינוי עצום בכלכלה ובחברה הישראלית. למרות הסרקזם במערכונים של ארץ נהדרת (שבחלקו משקף את המציאות ובחלקו פחות), אני רואה הזדמנות גדולה לכך שהמילה “היי-טק” תהפוך להיות שגורה בפיהם של יותר ויותר אנשים, במיוחד כאלה שעומדים בצד ושואלים כיצד גם הם יכולים להצטרף.

יש הרואים בשילוב מגזרים נוספים בהיי-טק מעין מעשה נדבה, אך בעיניי זו תפיסה שגויה. הפוך, שילוב אנושי מגוון הוא גם צעד עסקי חכם. ארגון שכל עובדיו דומים זה לזה, לא יצליח לחשוב באופן יצירתי, לעמוד בקצב השינויים, להוביל חדשנות ובסופו של דבר להצליח. הרעיונות הכי טובים מגיעים מאנשים שונים, וכדי שזה יקרה, גיוון אנושי הוא התחלה חשובה.

הכותבת היא משנה למנכ”ל חברת ווסטרן דיגיטל ישראל ומנהלת המשאב האנושי