“משבר העובדים יצר הזדמנות נדירה”: אלה חברות ההייטק המובילות במדיניות של גיוון והכללה

Source: mako – נטע צ’חנובסקי

דירוג duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט חושף את החברות המצטיינות במדיניות של גיוון והכללה. משבר העובדים בתעשייה יצר הזדמנות לחברות לפנות למועמדים שמקבלים פחות ייצוג: “חברות רבות עושות מאמצים משמעותיים הן בגיוון מקורות הגיוס והן בשימור העובדים מהמגזרים השונים”

אחת הסטיגמות המוכרות על עולם ההייטק היא שכל העובדים בו הם גברים אשכנזים ולבנים ששירתו ב-8200, אך המציאות בפועל משתנה. בשנים האחרונות המודעות לחשיבות בגיוון אנושי הולכת וגדלה, כשחברות וסטארט אפים רבים מבינים שגיוון הוא אחד המפתחות להצלחה עסקית, ולא פחות חשוב מכך – חברתית. דירוג duns 100, מבית דן אנד ברדסטריט, חושף את החברות המובילות בקידום מדיניות של גיוון והכללה.

דירוג חברות ההייטק שהכי מקדמות גיוון והכללה

דירוג הסטארטאפים שהכי מקדמים גיוון והכללה

משבר העובדים בהייטק יצר הזדמנות לחברות לפרוץ את המעגלים המוכרים ולפנות לאוכלוסיות שמיוצגות פחות בתעשייה. הרשימה מונה חברות גדולות וסטארטאפים מבטיחים. “גיוון והכללה הוא אחד הנושאים החשובים שחברות ההייטק מקדמות, בין היתר כדי להתמודד עם המחסור בהון האנושי”, מסבירה יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום היייטק ב- Duns 100  וחושפת, “החברות בעלות המדיניות המטיבה ביותר ובעלי שביעות רצון העובדים הגבוה ביותר התברגו לרשימה”.

“הדירוג נוצר לפני 7 שנים מתוך הבנת החשיבות של ההון האנושי”, מסבירה בלגראי כהן ומפרטת, “לצורך הדירוג, החברות נשאלו עד כמה כל אחת מהן מוכוונת לגיוס ולשימור של אוכלוסיות מגוונות, מהן ההטבות אותן היא מעניקה בכדי לשמר גיוון בחברה, האם מדיניות הקידום בחברה לוקחת בחשבון גם את הנושא של שיווין מגדרי ועוד. בנוסף, העובדים בחברות התבקשו לדרג את שביעות רצונם ממדיניות החברה בקידום המדיניות של הגיון וההכלה”.

לדבריה, הדירוג העלה נתונים חיובים רבים: “עולה כי גיוון בחברה נמצא בחשיבות גבוה אצל החברות והן אף עובדות בשיתוף פעולה עם עמותות שונות בשביל לגייס כוח אדם מגוון”.

הסטארטאפים שמקדמים מדיניות של גיוון והכללה: Aqua Security, BigID, Cyberbit, eko, HoneyBook, Lightico, Papaya Global, Tailor Brands, vcita.

חברות ההייטק שמקדמות מדיניות של גיוון והכללה: Cybereason, Fyber, Intel Israel, Intuit, Microsoft Israel R&D center, Palo Alto Networks, Panaya, Salesforce Israel, SAP R&D Center in Israel, Soluto.

החברות מוצגות לפי סדר ABC

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, בירכה על כך שהחברות מקפידות על מדיניות של גיוון והכללה. “מאז כניסתי לתפקיד אני עסוקה בטיפול במשבר כוח האדם בהייטק – משבר בממדים חסרי תקדים”, מסרה. “משבר זה מקפל בתוכו הזדמנות חברתית גדולה והיא הגדלת הייצוג של אוכלוסיות בישראל שנמצאות בהיקף נמוך בתעשייה הזו. בין היתר, נשים, חברה ערבית ופריפריה ישראלית. אני מברכת על כך שחברות הייטק ישראליות דואגות לשלב אוכלוסיות ורואות בכך משימה חשובה”.

הפער ההולך וגדל בין הביקוש לעובדים לבין היצע מצומצם יצר פתח לפנייה לאוכולוסיות שבדרך כלל קיבלו פחות ייצוג. “יש הזדמנות נדירה לשילוב אוכלוסיות נוספות שעד כה היו מודרות מתעשיית ההייטק”, ציינה אפרת שגב, סמנכ”ל דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. “אנו רואים כיצד חברות רבות עושות מאמצים משמעותיים הן בגיוון מקורות הגיוס והן בשימור העובדים מהמגזרים השונים, ובכך מייצרות אפשרות אמיתית לאוכלוסיות נוספות ליהנות משילוב בתעשיית ההייטק הצומחת, ובמקביל מרוויחות הון אנושי איכותי התורם להצלחת החברה”.

“ראוי שחברות ההייטק ישקיעו מאמצים באוכלוסיות עם פחות ייצוג”

ב-vcita הבינו שלגיוון יש השפעה חברתית אדירה. “בארץ קיימת במידה רבה השפעה של מקום המגורים, מוסדות הלימוד והתפקידים בצבא ככאלו המנבאים היתכנות להשתלבות במסלולי קריירה”, מתארת מיה שטיינר, סמנכ”לית תפעול בחברה ומדגישה, “על מנת לקטוע שרשרת של מידור והפליה, ראוי שחברות ההייטק, אשר כמעסיקות רבות מהן הינן בעלות משאבים, ישקיעו מאמצים ומשאבים בשילוב אוכלוסיות שיש להן פחות ייצוג בתמהיל האנושי”.

לכן, הם החליטו לנקוט צעדים רבים על מנת להוכיח זאת בעצמם: “יש קרוב ל-50 אחוז נשים, וכן קרוב ל-40 אחוז נשים בתפקידי ניהול (בכל שדרות הניהול, לרבות ניהול בכיר), יש ייצוג מעורר גאווה של קהילת הלהטב”ק, חילונים.יות, דתיים.יות וחרדים.יות, עובדים ועובדות ממדינות מוצא רבות, דתות שונות ובעלי מוגבלויות, כ-66 אחוז הורים. עובדים מכל חלקי הארץ ומכל חתך הגילאים, כאשר כ-30 אחוז מהעובדים.ות הם מעל גיל 40” מתארת שטיינר ומשתפת, “אני גאה מאוד להיות חלק מארגון שמקדם הכלה ושוויון, שפועל לחזק את הפן הזה, ואני מקווה שיש בכך מן ההשפעה גם על הזירה הרחבה יותר”.

“מחלקת הגיוס עובדת בצמוד לארגוני חברה אזרחית”

חברת Cybereason משקיעה גם כן מאמצים גדולים בגיוס מגוון. “על מנת לתמוך בתהליך גיוס של עובדים מקבוצות אוכלוסייה שונות, מחלקת הגיוס עובדת בצמוד עם ארגוני חברה אזרחית המתמקדים בהנגשת תפקידי פיתוח לאוכלוסיות מהפריפריה הגיאוגרפית והסוציו-אקונומית בישראל”, מספרת גל נוף איתן, מנהלת בכירה במשאבי אנוש בחברה, ומוסיפה, “החברה משתפת פעולה עם חברות השמה מקצועיות המקדמות העסקת עובדים מהחברה הערבית, החברה החרדית ואוכלוסיות נוספות”.

לצד מאמצי הגיוס, החברה דואגת לשמר את הגיוון בקרב עובדיה הקיימים. “החברה מעניקה לכל עובד.ת תקציב ייעודי שנתי, בו רשאים להשתמש לטובת העצמה אישית, ולמידת עולמות תוכן חדשים”, מתארת נוף איתן ומדגישה, “סייבריזן שמה דגש רב על נושא השוויון המגדרי בחברה, החל בחתירה לאיוש שווה של כלל המשרות ובפרט המשרות הניהוליות והטכנולוגיות, דרך שוויון בשכר, ועד אירועים שנשות החברה מארגנות להתפתחות אישית והעצמה נשית”.

“אחד מחמשת ערכי היסוד של סייבריזן הוא UBU -You Be You”, הוסיפה. “הרעיון הוא לעודד עובדים.ות מכל קבוצות האוכלוסייה להרגיש חופשיים להיות מי שהם.ן ולהביא את הייחוד שלהם.ן לעבודה. מייסדי החברה טבעו את המונח עוד מתחילת דרכה של סייבריזן וזהו הערך המרכזי שמנחה אותה עד היום”.

“נשים מאיישות אצלנו קרוב ל-40 אחוז מהתפקידים הטכנולוגיים”

SAP, אחת מהחברות שהתברגו לרשימה, רואה חשיבות רבה בגיוון. “גיוון חשוב בכל מקום, לא רק בהייטק. גיוון מתחיל מדעות, פרספקטיבות, יכולות, וצורות עבודה שונות. כפועל יוצא מכל אלו – מתפתחת יכולת של צוות לפתח פתרונות שונים, יצירתיים ומגוונים”, מסבירה מורן מלמוד, סמנכ”לית משאבי האנוש בחברה, “הגיוון הוא נושא משמעותי גם בעולם המקצועי ובתרומה שלו להגעה למצוינות, וגם לערכים שלא בהכרח קשורים רק לליבת העסק אלא לתרבות הארגונית ותחושת גאוות היחידה”.

מורן מלמוד, סמנכ”לית משאבי האנוש של SAP בישראל | צילום: שי יחזקאל

החברה החליטה לחרוט על דגלה את המאמץ. “נשים מאיישות קרוב ל-40 אחוז מהתפקידים הטכנולוגיים במרכז, כולל 37 אחוז נשים בתפקידים ניהוליים, ובראש עומדת מנכ”לית מרכז הפיתוח, אורנה קליינמן. SAP מקדמת ומדגישה איזון בריא בין הבית למשפחה מתוך הבנה שבעולם המודרני, רווחת העובדים, שביעות רצונם ואף הצלחתם המקצועית, תלויה בכך”, היא מספרת ומוסיפה, “כמעט 20 אחוז מעובדי מרכז הפיתוח הינם סטודנטים ובוגרי תארים אקדמיים, כלומר עובדים צעירים בתחילת דרכם המקצועית. אנחנו מקפידים לעודד חינוך טכנולוגי דרך אירוח והובלת האקתונים ותוכניות הכשרה בשיתוף עם עמותות המקדמות חינוך טכנולוגי בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל”.

כחלק מתהליך הדירוג, נעשתה פניה לעובדים עצמם בחברות. בין היתר, העובדים נשאלו לגבי מדיניות הגיוון וההכללה בחברה. 69 אחוז מהעובדים אשר השיבו לשאלון, ענו כי היו שבעי רצון במידה רבה / רבה מאוד מהמדיניות הגיוון והכללה בחברה, 71 אחוז מהעובדים ענו כי היו שבעי רצון במידה רבה / רבה מאוד משיווין המגדרי בחברה. 68 אחוז מהעובדים השיבו שלדעתם במידה רבה / רבה מאוד החברה מקפידה על שכר זהה בתפקיד זהה בין גברים לנשים. “החברה דואגת תמיד להפרדה בין העבודה והחיים הפרטיים”, כתב אחד העובדים בשאלון. “היא מגלה גמישות גבוהה מאוד כשצריך לעבוד מהבית / לצאת מוקדם / ימי חופש / גיבוי בעבודה וכדומה”.

“הגעתי לחברה דרך פרויקט שמקדם אזרחים מהפריפריה”, כתב עובד אחר. “לכן אני מאוד שמח לעבוד בחברה שמקדמת אג’נדה חברתית ותורמת להקהילה”.

לצד המשובים החיובים, ניכר כי נושא הגיון וההכללה דורש עוד עבודה בקרב החברות. “יש בעיני מקום לאוכלוסיות מגוונות כגון בעלי מוגבלויות בתפקידים כמו בדיקות או הכנסת נתונים”, כתב אחד העובדים. “אין מספיק נשים בתפקידי מפתח ובכללי אין גיוון מגדרי ועדתי בחברה”. עובד אחר התייחס לפער המגדרי וכתב: “יש לבצע השוואת שכר בין נשים לגברים”.

העובדים נשאלו גם בנוגע לתפיסת תנאי השכר שלהם ביחס לשוק. מהנתונים עולה כי 43 אחוז מהנשים חשות שהשכר שלהם נמוך ביחס לשוק, בעוד רק 25 אחוז גברים חשים שהשכר שלהם נמוך ביחס לשוק.